נתחיל בסוף
את הרישום הנוכחי, אני כותב ממיטת האשפוז ב"אסף הרופא", מחובר לשקית אנטיביוטיקה לוריד, המום, מתוסכל ובעיקר כועס עלי עצמי…
יום קודם הנחתי יד לתמיכה על מוצר שעבדתי עליו, עם מכשיר הרוטר (router) בידי השניה. שניה אחרי כן, התקפלתי עם יד מרוטשת ומדממת ותחושת עלבון על הבגידה של הרוטר בי. שקניתי אותו, טיפחתי וניקיתי אותו לאחר כל שימוש, ממש נישקתי אותו בסיומו של כל פרויקט, הודיתי לו על השדרוג שנתן לעבודות שלי . והנה הוא קפץ עלי, כמו חיית פרא שגידלתי בשבי, בלי רחמים.
אז מבט לאגודל המרוטשת וקדימה להתעשת. המחשבה על ההתמודדות עם המבט המאוכזב של אישתי, הפחיד אותי יותר מהכאב שהלך והתפשט על כף היד. מהר עטפתי במגבת עם לחץ ויאללה פינוי למיון.
רק בלילה כשעצמתי את העיניים הצלחתי לשחזר מה קרה. מוזר, הרי אני איש שחושב בטיחות בכל מעשיו, תמיד צופה את הבלתי צפוי ועדיין אני פה עם אינפוזיה, אשפוז ליומיים + שבר פתוח + מעל 10 תפרים + חודש וחצי גבס + איבוד יכולת תנועתית באגודל – השבתה מלאה במקצוע.
אז חמש תובנות על זה, מוגש כשירות לציבור בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד:
- שנן /תלה/תחיה את הוראות הבטיחות לעבודה בסדנא/נגריה ועם כלי עבודה ידניים חשמליים/שאינם חשמליים.
- הכר את כלי העבודה שלך. קרא את ההוראות, ראה סרטוני הפעלה, למד שיטות עבודה והתחל מפעולות פשוטות מאוד.
- דאג לעבוד במקום מסודר, ללא בלאגן מסביב. הדבר ככל שזה יישמע נתון לוויכוח, מרגיע מאוד וזה כשלעצמו חשוב. דאג לקירור ואוורור, מקום מרווח ומרגיע. סופר חשוב.
- תכנן את הפעולות הבאות בדמיון מודרך, קבע את האובייקט עליו הנך עובד בעזרת אביזרים מתאימים והימנע משימוש בידיך לקיבוע האובייקט.
- זחיחות היא אם כל הבעיות העתידיות.
שתי ידיים על הכלי!
ומה עכשיו? יש לי כחודש חופשת מחלה לסידור הסדנא שלי לפי תובנות אלה.
אל תנסו בבית!